בני אדם הם למעשה בעלי חיים, אם כן מה ההבדל הגדול ביניהם?
בעוד שלכל התאים בבעלי החיים השונים מאפיינים דומים – גרעין, מיטוכונדריה, נוזל התא ורבים נוספים – כיום אנו יודעים שגם ההבדלים הדקים ביותר בין תא אחר למשנהו קובעים כיצד יגיב תא מסוים של בעל חיים מסוים למזון, סביבה – ותרופות. ניסויים כושלים בבעלי חיים הוכיחו באופן שלא משתמע לשני פנים כי הבדלים זעירים עשויים למנוע מחלות במין מסוים, ולגרום למחלות במין אחר.
גם ההבדלים הזעירים ביותר בין בני אדם לבעלי חיים מובילים לשגיאות קטלניות כאשר מחילים מידע אודות בעלי חיים, על בני אדם. הקולטנים שעל פני תאי הדם הלבנים, למשל, מותירים את בני האדם פגיעים באופן ייחודי לאיידס.
אפילו ה'תנ"ך' של חסידי הניסויים בבעלי חיים, המדריך למחקר ניסויי בבעלי חיים, מציין:
"יהיה זה בלתי אפשרי לתת מערכת חוקים כללית מהימנה באשר לנכונות ההחלה של עובדות רפואיות של מין מסוים, אודות מין אחר. [הדבר] יכול לעבור אימות אך ורק לאחר ביצוע מבחנים ראשוניים במין היעד [בני אדם]. החלה של עובדות על מין אחד לגבי מין אחר, לעד תהיה עניין אותו ניתן יהיה לעשות ולהבין רק בדיעבד." [3]