פיקוח על המחקר בבעלי חיים?
אין פיקוח של ממש על הניסויים בבעלי חיים, רק פיקוח למראית עין. חוק "צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) 1994" מתיר את כל סוגי הניסויים בבעלי חיים. החוק מתיר ניסויים ללא הרדמה או שיכוך כאבים, החוק מתיר הרפיית שרירים, בה בעל החיים המנותח אינו יכול לנוע אולם נמצא בהכרה מלאה וחש הכל. לפי החוק הוקמה מועצה שאמורה לפקח על הניסויים.
אולם מתוך 23 החברים בה, רק 3 חברים הם נציגים של ארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים, ובפועל המועצה משמשת כחותמת גומי לאישור הניסויים. מאז שהוקמה המועצה לא נפסלה על ידה שום בקשת ניסוי ואפילו חלופה אחת לא אושרה לשימוש. סודיות אופפת את דיוני המועצה וכך הציבור אינו יכול לדעת דבר על המתרחש במעבדות. קיימים ניגודי אינטרסים חריפים במועצה: חברים במועצה משתכרים מהניסויים בבעלי חיים שהם ממומים על אישורם. כעניין שבשגרה מוסדות אקדמיים ופרטיים העורכים ניסויים בבעלי חיים מקבלים אישור להקים "ועדה פנימית", כלומר הנורמה היא שהגופים שמבצעים ניסויים בבעלי חיים אמורים לאשר לעצמם את הניסויים ולפקח על עצמם.
התנהלות המועצה לניסויים בבעלי-חיים
מי מאשר ניסויים בבעלי-חיים? החוקרים (כתבה בYNET)
דו"ח מבקר המדינה יוני 2004 - הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים
הערות לדו"ח מבקר המדינה
הצעות לתיקון של ניגודי עניינים ושל מגבלות בתהליך הפיקוח על ניסויים בבע"ח בישראל