האם הפניצילין לא התגלה בניסוי בבעל חיים?
למעשה, עובדה היא כי הניסויים בבעלי חיים כמעט מנעו את גילוי החומר החשוב הזה.
ב-1919 גילה אלכסנדר פלמינג חומר שהרג את החיידקים שהיו סביבו בצלחת פטרי.
בסקרנותו העביר פלמינג את הפניצילין לארנבים מודבקים בחידק, בתקווה כי אפקט דומה יירשם גם שם. "זה כמעט ולא עשה דבר".
למרבה הצער, הפניצילין לא היה יעיל נגד הזיהום שהיה בארנבים. מאוכזב, הניח פלמינג את הפניצילין בצד במשך עשור, כיוון שסבר כי הארנבים "הוכיחו" כי החומר אינו יעיל כתרופה מערכתית.
לאחר שנים, השתמש פלמינג בפניצילין בייאוש עבור חולה סופני לכאורה, עבורו כל הטיפולים האחרים שנוסו היו בלתי יעילים. הפניצילין חולל נס, והשאר הוא היסטוריה.
ייתכן כי פלמינג היה זורק לפח את הפניצילין לו היה מנסה אותו על קוויות או אוגרים, שכן הפניצילין היה הורג אותם. פלמינג הודה מאוחר יותר כי תוצאות הניסויים שערך פניצילין בבעלי חיים כמעט ומנעו ממנו לגמרי לגלות את האנטיביוטיקה.