האם מנתחים לא מתנסים תחילה בבעלי חיים לפני שינתחו בני אדם?
מנתחים רבים ביצעו תהליכים ניסויים על חיות מעבדה, אולם רבים אחרים הודו כי העבודה עם בעלי חיים רק בלבלה אותם. מהיגיון בסיסי ברור, כי ניתוח אורתופדי המבוצע בכלב, למשל, יהיה שונה בצורה משמעותית מכזה שיבוצע בבן אדם. יישום של מידע אודות בעלי חיים על גוף האדם לעד יהיה בלתי מדעי. הנה כמה דוגמאות לכך:
הניתוח הראשון לתיקון ליקויי ראייה הומצא בשנות ה- 50, ונקרא Radial Keratotomy. בניתוח זה מבוצעים מספר חתכים רדיאליים ממרכז הקרנית בעין אל היקפה, משטחים אותה, ומתקנים קוצר ראייה ניתוח זה לתיקון העין נוסה תחילה בארנבים, ומיד עברו לבצע ניתוח דומה בבני אדם. לאחר שגרמו לעיוורון בכמה מטופלים, הרופאים שינו את ההליך כך שיתאים לעין האנושית. לו היו מבססים את מחקרם המקדים על נתיחות שלאחר המוות בעיניים של בני אדם, טרגדיות אלו היו נמנעות.
* השתלת מעקפים לעורקי הצוואר נוסתה ושוכללה לתוצאות מצוינות בכלבים ובארנבים. לאחר שהתחילו לבצע זאת בבני אדם, וביצעו אלפי ניתוחים בחולים אנושיים, התברר כי למנותח ממוצע היה גבוה הסיכוי לסבול משבץ או למות עקב הניתוח מאשר להחלים. [27]
* אלפים רבים של חתולים, כלבים, חזירים ויונקים אחרים הוקרבו בכדי לפתח הליכי השתלת איברים שיוכחו כמוצלחים. למרות המספר הרב של הניתוחים הניסיוניים שבוצעו בבעלי חיים, הניתוחים הראשונים שבוצעו בבני אדם נכשלו.
* רופאים מביאים את מטופליהם לחשוב כי הסיכונים הכרוכים בניתוח שיבצעו בהם הוא מינימלי, בשל כך שרופאים התנסו בניתוחים בבעלי חיים. למרבה הצער, כאשר שיטה חדשה מובאת ונבדקת על בן אדם, התוצאות הנחזות אינן יותר מעבודת ניחוש. אם יבצעו את הניתוחים הראשוניים על בני אדם, רופאים יקטינו את הסיכון הצפוי למטופליהם,וכן ישפרו את איכות הטיפול שיעניקו להם.