אם ניסויים בבעלי חיים הם כל כך לא מדעיים ומבזבזים כל כך הרבה כסף, למה הם נמשכים?
בעולם האקדמי צריך לפרסם בקביעות מאמרים מדעיים כדי להחזיק במשרה ולעלות בסולם הדרגות. כדי לבצע מחקרים בבני אדם צריך להיות רופא, לקבל את הסכמת המתנדבים ולבצע ניסויים שמועילים לרפואת בני אדם תחת פיקוח קפדני. לעומת זאת כדי לבצע ניסויים בבעלי חיים אינך צריך להיות רופא, בעלי חיים זמינים ואינך צריך את הסכמתם, אין על מעשיך פיקוח של ממש והנך יכול לבצע כל מה שתרצה. רופאים רבים מבצעים ניסויים בבעלי חיים מסיבות אלה.
מחקר בבעלי חיים מביא קרנות מחקר שמנות למוסדות רבים מכספי משלם המסים ומכספי תורמים תמימים, המאמינים שהם יצילו חיי אדם. לעתים קרובות משולמות משכורות החוקרים בעיקר מקרנות אלה. הפסקת הניסויים בבעלי חיים עלולה להביא לפיטוריהם של חוקרים רבים שפרנסתם על עינוי בעלי חיים, ולכך ודאי לא יסכימו חוקרים אלה. אין לצפות מהם שיודו שמעשיהם מיותרים.
תעשיית התרופות היא אחת התעשיות הגדולות, החזקות והרווחיות בעולם. חברות אלו משתמשות בניסויים בבעלי חיים כדי לתת תוקף "מדעי", כביכול, לבטיחותן של תרופות וכדי להיות מוגנות מבחינה משפטית במקרה של תביעת נזיקין. קשה לשנות הרגלים ולשבור קונצנזוס, גם אם אין לו אחיזה במציאות.
מניסויים בבעלי חיים מרוויחים גם ציידי קופים, סוחרי חיות, חברות תעופה, חוות לגידול ולהרביית בעלי חיים, מוכרי ציוד ואביזרי מחקר וטכנאי מעבדה. סוחרים פרטיים בארץ לוכדים כלבים וחתולים, לעיתים, אף כאלה השייכים לבתים פרטיים, ומוכרים אותם למעבדות הניסויים לכל אלה יש אינטרס כלכלי בהמשך הניסויים.
המאבק נגד ניסויים בבעלי חיים כרוך בקשיים רבים משום שלגופים אלה יש כוח כלכלי ופוליטי עצום וההצלחה תתאפשר רק בזכות האכפתיות של כל אחד מאתנו.