האם תרופות תהיינה בטוחות אם לא ינסו אותן על בעלי חיים?
למעשה, תרופות היו נעשות בטוחות יותר לשימוש לו שלב הניסוי בבעלי חיים היה מבוטל כליל.
מחקרים רבים הראו כי הניסויים בבעלי חיים צפו נכונה עבור בני האדם בדיוק הנע בין 5% ל-25% בלבד. הרבה פחות מהסיכויים בהטלת מטבע.
כאשר חוקרים בודקים חומרים העשויים להועיל, לבעלי חיים ממין מסוים, הם מקבלים משוב רב ומשמעותי לגבי יעילות החומרים בקרב המין הנדון. אולם, התוצאות משתנות באופן דרמטי עבור מינים שונים של בעלי חיים, ולא קיימת אף שיטה מהימנה כדי לחזות את התוצאות עבור בני אדם.
חומרים העשויים להציל חיי אדם רבים אינם מקבלים אישור מכיוון שהסבו נזק לבעלי חיים בעוד חומרים אשר הועילו לבעלי חיים אכן זוכים לאישור, כשאלה לעתים מזיקים ואף הורגים בני אדם.
למעלה מ-10,000 בני אדם מתים בבריטניה לבדה מדי שנה מתופעות לוואי הקשורות בתרופות עם מרשם – כיום גורם המוות הרביעי בהיקפו בעולם המערבי. בארה"ב מדובר בכ-100,000 בני אדם בשנה.
משכך כאבי הפרקים ויוקס (Vioxx), שירד מהמדפים ב-2004, גרם לכ-320,000 מקרי התקפי לב ושבץ בקרב נוטליו, מהם כ-140,000 היו קטלניים. ניסויים שנעשו בבעלי חיים כשלו בחיזוי תוצאות הרות אסון אלו, שככל הנראה יכלו להימנע או לכל הפחות לקטון בהיקפן לו השתמשו באלטרנטיבה של מחקר מודרני, רלוונטי יותר, המבוסס על בני אדם, בעזרת שבבי דנ"א., רקמות אנושיות וטכנולוגיות רבות אחרות הזמינות בימינו.
החברה הבריטית "פארמאג'ן" משתמשת אך ורק ברקמות אנושיות במחקריה ופיתוחיה, על רקע תפישת עולמם, לפיה "זרם אדיר של מידע חדש אודות הגנום האנושי הופך את המחקר הרפואי בבעלי חיים למיותר. כאשר יש בידך מידע על הגנום האנושי, מה הטעם לחזור לבעלי חיים?".
רבות מהתרופות הנפוצות ביותר, עשויות להיות די מזיקות לבעלי חיים. כך עולה חשש הגיוני, לפיו הניסויים בבעלי חיים מונעים מאתנו לגלות תרופות חיוניות, כפי שאמר פרופ' דלורי בעבר:
"לגבי הרוב המכריע של סוגי המחלות, המודלים בבעלי חיים הם או לא קיימים, או גרועים ביותר. [אנו מסתכנים ב] התעלמות מתרופות יעילות כיוון שאלה אינן עומדות בקנה אחד עם המודלים הנפוצים במחקר בבעלי חיים." [2]
92% מהתרופות החדשות נכשלות במבדקים קליניים, לאחר שעברו את כל מבדקי הבטיחות בבעלי חיים. תרופות רבות המגיעות לשוק מורדות מהמדפים או מתויגות מחדש בעקבות סדרה של תופעות לוואי לא צפויות. הסתמכות על נתונים מבעלי חיים מאפשרת לחברות התרופות להימנע מההוצאות הכרוכות במחקרים קליניים מקיפים יותר ואיכותיים יותר.