חוות מזור - בית חרושת לקופים
חוות BFC במושב מזור הסמוך לפתח-תקווה משמשת בית-חרושת לייצור קופים למטרות ניסויים. בחווה נמצאים כיום כאלף קופים מסוג מקוק ארוך-זנב. בלילות אפשר לשמוע שם את בכי תינוקות הקופים שמופרדים בכוח מאימותיהם. תינוקות הקופים מוכנסים לארגזי עץ ונשלחים לגורל מר ממוות במעבדות ניסויים באירופה.
מאות קופים, בכל שנה, מוטסים למעבדות בבטן מטוסי הנוסעים של אל-על, ועשרות קופים נמכרים בכל שנה למעבדות בישראל. בנוסף, מוכרת החווה גם דם של קופים לכל דורש. מחירו הממוצע של קוף בחוות מזור נע בין 2,000 ל- 3,000 דולר.
במעבדות הניסויים לוקחים קופים כשהם עדיין תינוקות, מבודדים אותם למשך כל חייהם, קודחים בראשיהם, נותנים להם מכות חשמל, ממכרים אותם לסמים ואז גומלים אותם מהם, מזריקים להם חומרי הדברה ורעלים, מחזיקים אותם בסד שלא מאפשר להם כל תנועה במשך שעות ארוכות, מרעיבים ומצמיאים אותם לפני כל ניסוי, ועוד. חלק מהניסויים נערכים ללא שימוש באמצעי הרדמה וללא אלחוש. רוב הניסויים אינם מיועדים לקידום הרפואה, והם נערכים לשם סיפוק סקרנותם המדעית של חוקרים.
סחר בינלאומי בקופים הוא מנהג הנפוץ במדינות עולם שלישי שבהן קופים רבים בטבע. פעילות חוות מזור מיקמה את ישראל במקום השלישי בעולם ביצוא הקופים הללו לאנגליה, אחרי מאוריציוס וסין. בארה"ב, לשם השוואה, מחזיקים מכוני המחקר הגדולים מושבות של קופים בסמוך למעבדות, והקופים מוחזרים לחיק משפחתם ולחבריהם לאחר כל ניסוי שמתבצע בהם.
קיום חוות מזור עומד בניגוד למדיניותה המוצהרת של מדינת ישראל, האוסרת באופן מוחלט על יבוא ויצוא קופים למעט לצורך הצלת הקופים או שיקומם. מדיניות זו הוגשה באופן רשמי למזכירות אמנת CITES להגנה על בעלי-חיים בסכנת הכחדה. על אמנה זו חתומות כיום 163 מדינות. באותו מסמך הצהירה מדינת ישראל שאינה מתירה יבוא בעלי-חיים שניצודו בטבע, אך לבעלי החווה ניתן אישור לייבא קופים הניצודים עבורם בטבע במאוריציוס.
מי מרוויח מחוות מזור?
"אני אוהב קופים בגני חיות, אוהב קופים במחקר, אוהב קופים בכל מקום. אם תשלח מחר קופים לחלל, אני אשמח להיכנס לעסק." - ד"ר משה בושמיץ, מנהל חוות מזור.
חוות מזור נמצאת בבעלות פרטית. על בעליה נמנים:
ד"ר משה בושמיץ, וטרינר ומנהל כללי, המכהן גם כווטרינר העירוני של הוד-השרון.
אלי הולצמן, המכהן גם כמנכ"ל חברת 'אינטרנט זהב'.
זאב ברין, בעל השטח במושב מזור.
אוון גריפיטס, איש עסקים זר שבבעלותו גם חברה לציד קופים באי מאוריציוס.
עבור כל קוף, משלשלים בעלי החווה לכיסם בין $2,000 ל- $3,000.
מרוויחים נוספים:
חברת אל על, המטיסה את תינוקות הקופים למעבדות באירופה. אל על נותרה אחת מ- 13 חברות התעופה האחרונות בעולם המטיסות קופים למעבדות ניסויים, לאחר שמעל 120 חברות כבר הצטרפו לחרם הבינלאומי על הטסת קופים למעבדות. בשנת 1999 החליטה חברת אל על להפסיק להטיס קופים עבור חוות מזור בעקבות הלחץ הציבורי, אך לחץ נגדי כבד מצד בעלי החווה גרם למנהלי אל על לחזור בהם מהחלטתם והחברה ממשיכה להטיס קופים עבור החווה עד עצם היום הזה.
ציידי הקופים, הלוכדים את הקופים בטבע בשיטות אכזריות כדוגמת "שיטת הרשת": יורים בראשה של הקופה האם, וכשכל הקטנים מצטופפים סביבה בבהלה, מורידים עליהם רשת גדולה ושמים אותם בארגזים. שיטה זו אסורה בחוק בישראל. כמו כן אוסרת מדינת ישראל יבוא של חיות בר שניצודו בטבע.
האם יש פיקוח על חוות מזור?
מאז היווסדה (בשנת 1991), ממוגנת חוות מזור באופן שאינו מאפשר לאיש להיכנס ולראות מה נעשה שם. ד"ר תמר רון, מומחית בינלאומית לקופים שביקרה בחווה מטעם רשות הטבע והגנים, פרסמה דו"ח חמור הקובע חד-משמעית שתנאי ההחזקה של הקופים הם מתחת לכל ביקורת. בדו"ח נכתבו, בין השאר, הדברים הבאים:
"אין צורך במומחה כדי להבחין במצוקתם של הקופים במזור, ובמיוחד של הצעירים. את בכיים אפשר לשמוע כבר משער החווה. [...] תנאי ההחזקה של הקופים רחוקים מלהתאים לתנאי החזקה מינימאליים סבירים, העונים על צורכיהם של בעלי-החיים."
ד"ר משה בושמיץ, מנהל חוות מזור, אמר לד"ר רון שחווה לרביית קופים אינה מנוהלת כגן- חיות, אלא כלול תרנגולות. בראיון לעיתון 'ידיעות אחרונות' הוא סיפר שפנה למנכ"ל רשות הטבע והגנים ודרש ממנו לפטר אותה. ד"ר רון אכן פוטרה זמן קצר לאחר פרסום הדו"ח.
במקום ד"ר רון, מונה לתפקיד פקח רשות הטבע והגנים חגי אילן. אילן הודה שפקחי הרשות בניהולו אפילו לא סופרים את הקופים במזור ואת הכמויות במשלוחים. "תראה, חיות זה דבר שזז, אני לא יכול לספור שם", הסביר אילן לעיתונאי באותו ראיון. גם ד"ר בושמיץ בעצמו לא הכחיש שאין פיקוח על מעשיו: "הם [פקחי הרשות] מוזמנים לבוא בשתיים בלילה, כשאני מייצא את הקופים, ולבדוק מה שבא להם. אני לא עוצר אותם. אבל אין להם סיבה לרצות לפקח על המשלוחים. אני לא משקר להם על כמויות הקופים. ממילא הם יתנו לי היתר לכל כמות שאני לא אבקש. אם אני מגיש בקשה לשמונים, אני מקבל שמונים. רוצה מאה, מקבל מאה. אז למה שהם יצטרכו לפקח ולספור?"
בשנת 2000 החליט המשרד לאיכות הסביבה להזמין מומחה חיצוני מארה''ב על מנת לבחון את מצב הקופים בחווה, אך בעקבות התערבות עורכי-הדין של החווה, בוטל הביקור.
בינואר 2003 פרסם השר לאיכות הסביבה דאז, צחי הנגבי, מכתב שתבע מרשות הטבע והגנים לשלול מחוות מזור את היתרי היבוא והיצוא. במכתב נאמר בין השאר: " לרשות אין את המשאבים לפקח על הנעשה בחוות מזור, ולכן ההיתרים שהוצאו לקופים שגויים [...] אם רשות הטבע והגנים אינה יכולה להקצות את כח האדם והמשאבים הנחוצים לפיקוח מלא על פעילותה של חוות מזור, לא ניתן להתיר כלל פעילות החווה, ולא רק פעילות הייצוא [...] לא ניתן להתעלם מהבעיות האתיות הנובעות מהסבל שנגרם לקופים עקב לכידתם בטבע, אחזקתם בחווה, העברתם והסעתם בארגזים, והעינויים שהם עוברים בניסויים עצמם [...] המדיניות הלאומית צריכה להתאים עצמה לערכי המוסר ולנורמות הציבוריות, ולא לאינטרסים הכלכליים הצרים של יחידים. במקום להישאר ברשימה המפוקפקת של מדינות העולם השלישי שעוסקות בסחר בקופים, חובתנו להצטרף לשורת המדינות הנאורות שחדלות מעיסוק אכזרי זה."
"ניסויים המצילים חיי אדם" - האומנם?
בעלי החווה אוהבים להתהדר בכך שהקופים שהם מייצאים משמשים ל"ניסויים המצילים חיי אדם". בפועל, התברר שאין להם מושג אלו ניסויים מתבצעים בקופים שהם מוכרים. דמיונם הרב לבני-אדם מפתה אנשים בתעשייה ובאקדמיה להשתמש בקופים למטרות שונות, לרבות בדיקת רמת רעילותם של חומרי הדברה, חומרי ניקוי ורעלנים תעשייתיים, בדיקת בטיחותם של מוצרי קוסמטיקה, מחקרים אקדמיים על פעילות המוח של קופים (מעניין, אך לא רלוונטי לבני-אדם), מחקרי תפקוד קופים תחת השפעת סמים קשים ואלכוהול, חקר השפעות הניתוק מהאם בגיל צעיר על התפתחותו של הקוף, ועוד. חלק מהניסויים המתבצעים באירופה בקופי חוות מזור אינם חוקיים במדינת ישראל, מכיוון שיש להם חלופות מאושרות.
בשנת 2001 חשפה האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים סדרת ניסויים שביצעו חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים בארבעה קופים שרכשו מחוות מזור. לצורך הניסויים כלאו החוקרים את הקופים בכלובי מתכת קטנים במשך למעלה משלוש שנים, ניסרו את גולגולתם והחדירו אלקטרודות לתוך מוחם החשוף. במהלך הניסויים, הושמו הקופים בתוך סד, ונדרשו לזהות צורות מתחלפות על מסך המחשב. שיתוף הפעולה שלהם הושג באמצעות הצמאתם למשך שעות רבות לפני כל ניסוי, וטפטוף כמה טיפות מיץ לפיהם כ"פרס" על שזיהו את הצורה הנכונה. המסקנה מהניסוי היתה שקופים מסוג מקוק ארוך-זנב מזהים צורות לפי מספרן הסידורי, וכן שיש צורך בניסויים נוספים. עוד לפני שהסתיים הניסוי, רכשו החוקרים קופים נוספים מחוות מזור והחלו לבצע בהם ניסוי כמעט זהה. לניסויים כאלה אין כל קשר, ולו העקיף ביותר, עם קידום הרפואה האנושית.
חוות מזור היא בית חרושת לקופים שקיים אך ורק למטרות רווח. לתעשיית הסחר בקופים נוח וקל להסתתר מאחורי מחלותיהם של חולים קשים ולהציג את עצמם כמושיעי האנושות, אך בפועל, אין קשר בין פעילותם המסחרית והרווחית לבין מחקר רפואי יישומי.
קריאה לפעולה:
אנא כיתבו לשר לאיכות הסביבה, ובקשו ממנו לסגור את חוות מזור לאלתר:
השר לאיכות הסביבה - גדעון עזרא, המשרד לאיכות הסביבה, לשכת השר, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד. 34033, ירושלים. או בפקס: 02-6535958.