Notice: unserialize(): Error at offset 13 of 19 bytes in /home/deg/domains/deg.co.il/public_html/includes/bootstrap.inc on line 566  האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים | מחקרים הממומנים על ידי חברות תרופות אינם מהימנים
האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים
בית | מחקרים הממומנים על ידי חברות תרופות אינם מהימנים

מחקרים הממומנים על ידי חברות תרופות אינם מהימנים

אינטרסים מחקר חדש מגלה שתוצאותיהם של ניסויים הממומנים על ידי חברות תרופות אינם מהימנים (New Scientist ,30.5.03) נוטים פי ארבע להיות לטובת מוצרי החברה המממנת בהשוואה למחקרים שלא מומנו ע"י חברות התרופות. הלחץ שמפעילות חברות התרופות על החוקרים שהן מממנות את מחקריהן, לספק תוצאות חיוביות גם על חשבון מהימנות המחקר ובטחון החולים, הוא אחד הכלים שמאפשרים להן להכניס תרופות מהר יותר לשוק, כמו השימוש בכלי מחקר בלתי מהימנים המבוססים על ניסויים בבעלי חיים.

חוקרים ניתחו שלושים דו"חות קודמים של מחקר תרופתי שמומן על ידי חברות תרופות וגילו שמסקנותיו של מחקר כזה הן פי ארבע חיוביות יותר ממחקר שמימנו גופים אחרים."גילינו שכמעט בכל המקרים היתה הטיה - גדולה למדי - לטובת התרופה, כשחברת תרופות מימנה את המחקר," אמר ל- New Scientist מנהל המחקר ג'ואל לקסצ'ין.

ייתכן שהסיבות העיקריות לכך, על פי צוות הבודקים, נובעות מן העובדה שניסויים בעלי תוצאות חיוביות מתפרסמים יותר מניסויים בעלי תוצאות שליליות. כמו כן, ייתכן שבניסויים הללו נעשתה השוואה לתרופות לא מתאימות, מה שהיטה את הממצאים לטובת המוצר הנבדק.המחקר החדש פורסם בגיליון מיוחד של ה- British Medical Journal, המתמקד ביחסים ההדוקים שבין רופאים לתעשיית התרופות.

שניים לטנגו
"רופאים, חברות תרופות ובראש וראשונה מטופלים ירוויחו משמירת מרחק גדול יותר," מזהיר ריצ'רד סמית, עורך ה-British Medical Journal. "כמובן שצריך שניים לטנגו, ואנו מקווים שלא יראו בגיליון הנושא הזה הבעת התנגדות לחברות התרופות."

אבל ריצ'רד ליי, דובר איגוד חברות התרופות בבריטניה, דחה את ממצאי המחקר: " נדרשות עשר עד שתים-עשרה שנים ו-350 מיליון לירות סטרלינג כדי לפתח תרופה ממוצעת - גם חברת התרופות האנוכית ביותר בעולם אינה יכולה להרשות לעצמה לסכן את הזמן והכסף [כדי להטות את המחקר]."
לדברי ליי, ועדות אתיקה עצמאיות מפקחות על הניסויים הקליניים מתחילתם עד סופם, ומשרדי הרישוי הממשלתיים עורכים להם בדיקות סופיות.

מדד האיכות
לקסצ'ין, מומחה במדיניות תרופתית מאוניברסיטת יורק שבטורונטו, קנדה, ניתח עם עמיתיו שלושים מחקרים הבוחנים ניסויים שמימנו חברות תרופות בין 1966 ל-2002.
מחקרים כאלה פורסמו פחות ממחקרים שמימנו גופים אחרים. אולם תוצאות המחקרים שאותם מימנו חברות התרופות היו פי ארבע חיוביות יותר מתוצאות המחקרים שמימנו גופים אחרים.

מתוך שלושה עשר המחקרים שבחנו את השיטות המדעיות שנעשה בהן שימוש, אף לא אחד דיווח על איכותם הירודה של הניסויים שמימנו חברות התרופות. זאת מפני שהמדדים הסטנדרטיים לאיכות מדעית לוקים בחסר, אומר לקסצ'ין. למשל, לא ניתן לדעת על פיהם מהי תרופת הבקרה שהשתמשו בה בניסוי.

מחקרים הממומנים על ידי חברות התרופות משווים לעתים קרובות תרופות חדשות לפְּלַסֶבּוֹ או לחומרים מדרגה שנייה, אומר לקסצ'ין, והדבר מקל על קבלת תוצאות חיוביות לתרופה חדשה. "אני הייתי מעדיף שישוו את התרופה החדשה לטיפול שנחשב בזמן הניסוי לטוב ביותר."

לקסצ'ין ציין שבקנדה ובארצות הברית תעשיית התרופות היא המממנת הגדולה ביותר של המחקר הרפואי. "הדבר משפיע על מהימנות התוצאות של המחקר שהן מממנות," הוא אומר. "אני מקווה מאוד שהתוצאות מהימנות, אבל הבדיקה שלנו מעוררת ספקות."

לכתבת המקור

ניתן לתרום לאגודה