מודלים של איידס בבעלי-חיים: הרלוונטיות שלהם לאדם
תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס) היא אחת המחלות הקשות שבפניהן ניצבת האנושות. כצפוי, חלק ניכר מהמשאבים המוקצים לחקר המחלה, מופנה לניסויים בבעלי-חיים.
מעבר לבעייתיות המדעית 1,2 והאתית 3,4 הכרוכה בויויסקציה בכלל, מעלה השימוש בבעלי-חיים שאלות מיוחדות. כיוון שהמחלה חשוכת-מרפא, על הממסד המדעי מוטלת החובה להתמקד בשיטות המחקר המהימנות והמהירות ביותר. הפרה של כלל זה תהיה בבחינת פשע מוסרי כלפי חולי האיידס וכלפי האנושות בכלל.
סקירה זו נועדה לבחון מהם הסיכויים, שמחקר בבעלי-חיים יוביל להתקדמות משמעותית בהבנת המחלה, בטיפול בה ובמניעתה. כדי לבדוק זאת, עלינו להכיר את מאפייניה הכללים של המחלה באדם.
תסמונת הכשל החיסוני הנרכש באדם
מחולל האיידס האנושי הוא נגיף מקבוצת הלנטי-וירוסים (השייכת למשפחת-העל של הרטרו-וירוסים), המכונה HIV (Human Immunodeficiency Virus). הנגיף מועבר במגע מיני, בעירויי דם, במזרקים מזוהמים או דרך השלייה מאם לוולד.5 תקופת הדגירה של הנגיף בגוף האדם אורכת כ- 8-10 שנים.6 הוא גורם לפגיעה קשה במערכת החיסונית, המתבטאת, בים השאר בתופעות הבאות:
1. ירידה חדה במספר תאי T4 בדם.6 תאים אלה, שמקורם בבלוטת הטימוס, אחראים להפעלת המערכת החיסונית כולה.7
2. מספרם של תאי T8, האחראים לוויסות התגובה החיסונית ולבלימתה (על-מנת למנוע פגיעה בתאי הגוף עצמו), תקין או גבוה. כתוצאה מכך, מתערער היחס הנורמלי בין תאי T4 לבין תאי T8. 8
3. מספרם של תאי B, שמקורם במח-העצם והאחראים לייצור נוגדנים, עולה. תאי B מופעלים במקרים רבים על-ידי תאי T4, המזהים חומרים זרים ו"מדווחים" על מציאותם. בחולי איידס נפגעת יכולתם של תאי B לייצר נוגדנים לא רק נגד חומרים אלה, אלא גם כנגד חומרים זרים, שזיהוים אינו תלוי בתאי T4. 9
עקב הפגיעה החמורה במערכת החיסונית חשופים חולי איידס למחלות זיהומיות ולסוגי סרטן מסויימים.6 הסארקומה ע"ש קפוסי – סוג סרטן שאינו מופיע באנשים צעירים פרט לחולי איידס – שכיחה ביותר בקרבם,6 ומהווה חלק מהגדרת המחלה.8 שיעור התמותה מהמחלה הוא ככל הנראה 100%. 6
מודלים של מחלות אנושיות בבעלי-חיים: פרספקטיבה היסטורית
השימוש בבעלי-חיים במחקר הרפואי מבוסס על ההנחה, שניתן ליצור מודלים של מחלות אנושיות בבעלי-חיים, כך שהמחלה הניסויית והתסמונת באדם יהיו למעשה זהות. הנחה זו נוסדה לראשונה על-ידי רוברט קוך, בקטריולוג בן המאה ה19-. ב"עקרונות (למחקר רפואי)" קבע קוך, כי אין לבודד חיידק מגופם של חולים כדי להוכיח שהוא הגורם למחלה. יש להדביק בחיידק בעלי-חיים, ורק אם יפתחו מחלה זהה לזו המופיעה באדם, הוכח מדעיות שהוא מחוללה.10
העקרונות של קוך הופרכו כבר בעבר. לדוגמה, מחוללי דלקת-הריאות באדם אינם גורמים לה באף בעל-חיים אחר.11 באופן דומה קבעה ועדת מומחים לנושא האיידס, שמונתה על-ידי נשיא ארצות-הברית:
עד כה לא פותחו מודלים הולמים של בעלי-חיים לצורך חקר האיידס האנושי. מודל הולם הוא כזה, שבו ניתן להדביק בעלי-חיים בנגיף האיידס האנושי (HIV) והם יפתחו מחלה הדומה לזו הנגרמת על-ידי HIV באדם… הקשיים בתחום זה נמשכים. לדוגמה, ניתן להדביק שימפנזות בHIV, אך הן לא פיתחו עד היום איידס… היעדרם של מודלים מתאימים של בעלי-חיים לצורך חקר האיידס הופך את ההחלה של תוצאות ניסויים בבעלי-חיים על האדם למפוקפקות.12
הנגיף הגורם לאיידס באדם אינו חולל את המחלה באף בעל-חיים אחר שהמערכת החיסונית שלו תקינה. 13 חקר המחלה באמצעות מודלים, בהם הגורם לה שונה מנגיף האיידס האנושי, מהווה תהליך בלא בסיס מדעי. כאשר מחולל המחלה אינו זהה במודל הניסויי ובאדם, אי-אפשר להעריך את מידת הרלוונטיות שלו אלא ביחס למה שכבר ידוע על המחלה באדם. משמעות הדבר היא, שבמקום לנסות ולגלות תופעות חדשות, מנסים לשחזר תופעות מוכרות. הסיכויים שמודל כזה יוביל לפריצות דרך משמעותיות שואפים לאפס.14
לאור הבחנות כלליות אלו, להלן בחינה מפורטת יותר של שלושת המודלים הנחשבים לאמינים יותר של המחלה בבעלי-חיים. כדי להימנע מנטיות סובייקטיביות, נבחרו שלושה קריטריונים להערכת הרלוונטיות של מודלים של איידס בבעלי-חיים:
1. האם גורם המחלה באדם ובמודל הניסויי זהה או דומה?
2. האם מהלך המחלה ומאפייניה הקליניים זהים או דומים?
3. האם מילא המודל הניסויי תפקיד היסטורי חשוב בהבנת המחלה באדם או בפיתוח שיטות טיפול ומניעה?
1. מודל FIV (חתולים)
ב1987- נתגלה נגיף מקבוצת הלנטי-וירוסים, המכונה FIV (Feline Immunodeficiency Virus) והגורם מחלה דמוית איידס בחתולים.13
קריטריון 1: מחולל המחלה
כמו HIV, גם FIV משתייך לקבוצת הלנטי-וירוסים. ואולם, FIV אינו קשור אנטיגנית לHIV.13 לאמיתו של דבר, "הרצף הגרעיני המלא של FIV מראה, שהוא קרוב רחוק בלבד של HIV".15
גם הדרך בה מועבר הנגיף שונה, בעוד שהאיידס האנושי מועבר במגע מיני ובדם, "FIV מועבר בעיקר באמצעות רוק מזוהם… אין ראיות שהוא מועבר במגע מיני".13
קריטריון 2: מהלך המחלה ומאפייניה
כמו HIV, גם FIV גורם לפגיעה בתאי 4T. 16 חתולים שהודבקו בFIV מפתחים מגוון מחלות זיהומיות, בדומה לחולי איידס. 13
ואולם, למרות נקודות דמיון אלו, קיימים הבדלים משמעותיים בין האיידס האנושי למודל הניסויי. בעוד שאיידס היא מחלה של אנשים צעירים,5 FIV תוקף בעיקר חתולים מבוגרים. 13 תקופת הדגירה של הנגיף ממושכת מאוד. 17 כתוצאה מכך, אפשר לחקור את המחלה רק בחתולים זקנים, בהם חלה ירידה טבעית במספר תאי 4T. זיהום ב-FIV גורם אמנם לירידה נוספת במספרם של תאי 4T. זיהום ב-FIV גורם אמנם לירידה נוספת במספרם של תאי 4T, אך זו מתונה בהשוואה לירידה הדרמתית אצל חולי איידס.16
כדי לעקוף בעיות אלו ולנסות לשקף טוב יותר את המחלה הפרוגרסיבית המופיעה בגיל צעיר באדם, הוצע מודל חלופי, שבו מודבקים חתולים בו-זמנית בFIV ובנגיפים אחרים, הגורמים לסרטן-דם.17 חתולים אלה מפתחים תסמונת דמוית איידס במהירות רבה יותר,13 אבל זהו מודל מלאכותי לחלוטין. באדם נגרמת המחלה ל-ידי נגיף אחד, ולא משילוב של כמה וירוסים.
בעוד שאחד ממאפייני המחלה הבולטים באדם הוא אי יכולתם של תאי B להגיב על חומרים זרים, גם אם זיהוים אינו נעשה על-ידי תאי T4, "FIV… אינו פוגם ביכולתם של תאי B לזהות חומרים זרים, שזיהוים אינו תלוי בתאי T, ולהגיב כנגדם".16 FIV אינו גורם גם לעלייה במספרם של תאי T8, תופעה המתגלה אצל חלק מחולי האיידס. 16
קריטריון 3: תפקיד היסטורי
מודל FIV לא תרם הבחנות חדשות על מהלך המחלה, דרכי העברתה או הגורם לה באדם. כל אלו היו ידועים כבר ב1984-, לפי שנחקר מודל כלשהו של המחלה בבעלי-חיים, מתצפיות בחולי איידס5 ומבדיקות שבוצעו בדמם.18 למרות שגרדנר ולוקיב מייחסים למודל FIV תפקיד מועיל בפיתוח תרופות המאטות את מהלך המחלה באדם,13 אין ביסוס עובדתי לטענות אלו. AZT, התרופה היחידה בעלת ערך מנוכח בטיפול באיידס האנושי, לא נתגלתה בניסויים בבעלי-חיים, כפי שנראה בהמשך.
מודל SRV (קופי מקק)
בשנות ה80- התפרצה מגיפה בקרב קופי מקקב כמה מרכזי מחקר בארצות-הברית. מדמם של קופים אלה בודד נגיף, המכונה SRV (Simian Retro-Virus), הגורם לתסמונת דמויית איידס.19
קריטריון 1: מחולל המחלה
בניגוד לHIV, SRV אינו משתייך לקבוצת הלנטי-וירוסים.13 פאואר וחבריו, שניתחו את מבנהו של SRV קובעים:"אין כל דמיון, לא בארגון הגנטי ולא ברצף הגרעיני, בין SRV-1 לבין נגיף האיידס האנושי".20 במילים אחרות, מדובר בנגיף השונה לחלוטין מHIV. גם האופן בו מועבר הנגיף שונה. בניגוד לHIV, המועבר במגע מיני או בדם, SRV מועבר באמצעות רוק… מעבר במגע מיני מתרחש לעיתים רחוקות, אם בכלל".13 SRV אינו גורם לאיידס בבני-אדם.13
קריטריון 2: מהלך המחלה ומאפייניה
קופי מקק המודבקים בSRV מפתחים הפרעות במערכת החיסונית ומחלות זיהומיות שומות, בדומה לחולי איידס.13
ואולם, קיימים הבדלים משמעותיים בין המודל הניסויי למחלה באדם. בעוד שתקוםת הדגירה של HIV היא 8-10 שנים, המחלה הניסויית מהירה יותר: "42 מבין 68 קופי הרזוס מתו צוך 35 שבועות לאחר שהודבקו בSRV".19
בעוד שHIV מתרבה בעיקר בתאי T4, SRV מתרבה בסוגי תאים רבים, הן במבחנה והן בגוף הקוף.13
בחולי איידס מתערער תמיד היחס בין תאי T4 לבין תאי T8, בניגוד לכך, "לא התגלה כל דפוס קבוע של יחסי T4/T8 בקופי מקק (שנדבקו בSRV). בחלקם היחס היה נמוך מאוד, ובחלקם, גבוה מאוד".21 מודל SRV אינו משקף אפוא את התופעה השכיחה ביותר ב חולי איידס.
בעוד שמספרם של תאי B עולה בדמם של חולי איידס, אצל קופים שהודבקו בSRV חלה ירידה במספרם.13