מיקרו מינון - מנה קטנה מהתרופה של עצמנו
בדיון המר על ניסויים בבעלי חיים, המדע מפסיד לעתים קרובות לתעלולים. פעילים נגד ויויסקציה תפסו את הכותרות הראשיות בחודש שעבר, לאחר שהבעלים של חוות גידול שרקנים למחקר, נטשו את העסק לאחר ששרידיו של קרוב משפחה שלהם נגנבו מבית הקברות. (מאת Robert Matthews. פורסם בתאריך 23.9.05 בעיתון Financial Times)
באותו שבוע, תומכי ויויסקציה המשיכו בהתקפה התקשורתית, עם עצומה התומכת במחקר בבעלי חיים, שעליה חתומים יותר מ- 500 מדענים ורופאים בריטיים – לרבות 3 זוכי פרס נובל.
החודש, הרישום בארה"ב של חברת "מדעי החיים של הנטינגדון", חברה המנסה על בעלי חיים, נדחה ע"י בורסת ניו יורק. החברה היוותה מטרה לקמפיין שהיה יציב לאורך זמן, ולעתים אלים, נגד פעילותה באנגליה, וקיצונים איימו על מוסדות בארה"ב שהיו מעורבים ברישום.
אירועים כאלה יוצרים רושם של מאבק ישיר בין מחפשי-אמת קרי מזג לבין פעילים המשוכנעים שלשרקנים יש נשמות. במציאות, פעילים רבים מודים שמחקר בבעלי חיים הוביל לפריצות דרך חשובות כמו ניתוחי השתלות, ודרכי ריפוי לפגים.
בו בעת, מדענים רבים מודים שהם מודאגים בשל היעדר ראיה שיטתית לגבי המהימנות של ממצאים המבוססים על ניסויים בבעלי חיים. ורבים – אם לא רובם – היו מעדיפים להשתמש בחלופות, אם הן היו זמינות.
הדעה שאין חלופה לשימוש בבעלי חיים, הופכת להיות דעה שיותר ויותר קשה להחזיק בה. בעוד הוא מושך מעט תשומת לב מהתקשורת, המחקר בחלופות ממריא, עם תוצאות מרשימות. באותו שבוע שבו חוות השרקנים והעצומה בעד ויויסקציה הגיעו לכותרות, מאות מדענים התאספו בברלין, לקונגרס העולמי החמישי בנושא שימוש בחלופות ל בעלי חיים במדעי החיים.
המיקוד היה על מה שנקרא "שלושת ה-R" : Refinement (עידון), Reduction (הפחתה) ו- Replacement (החלפה) – של בעלי חיים במחקר. חוקרים תיארו את ההתקדמות לקראת מטרות אלה, בהשתמשם בטכניקות מגוונות, ממודלים ממוחשבים שמתארים התנהגות של תרכובות באורגניזמים חיים, ועד למחקרים in vitro (במבחנה) על תגובה של תרביות תאים לתרכובות. אמינות החיזוי של הטכניקות האלה עשויה להיות גבוהה. מאמר ביקורת של חוקרים מהולנד, שפורסם בגיליון הנוכחי של כתב העת
Regulatory Toxicology and Pharmacology מדווח על שיעור דיוק של 70%-90% בקביעת הסיכון של חומרים רעילים (רעילות אקוטית).
למרות שהמהימנות של הניסויים בבעלי חיים מעולם לא הוערכה באופן שיטתי, גופי רישוי ממשלתיים מתמהמהים בקבלת חלופות. יוצאת מן הכלל היא הטכניקה שעכשיו מושכת התעניינות גדולה מצד חוקרים, חברות תרופות ומתנגדי ויויסקציה: מיקרו-מינון לבני אדם.
התומכים בהחלפת בעלי חיים במחקר מתעקשים שניסויים בבעלי חיים לעולם לא יוכלו להיות מהימנים כמו ניסויים בבני אדם. עם זאת, קיימת בעיה יסודית לחלופות כמו תרביות תאים, והיא שבשימוש ברקמה אנושית אי אפשר לגלות השפעות כלל–גופניות, שעלולות להיות קריטיות.
ניסויים בבעלי חיים נראו במשך זמן רב כדרך היחידה להעריך את השפעות הכלל-גופניות הללו אך יש דרך ביניים: חשיפת בני אדם לתרכובות, אבל ברמות שנמוכות מדי מכדי לגרום להשפעה בריאותית. זה הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי מיקרו-מינון לבני אדם, שעכשיו נחקר ע"י מספר חברות. הרץ הקדמי הנוכחי היא חברת Xceleron - חברה שיצאה מאוניברסיטת ניו יורק ב-1997 כדי להפוך את המיקרו-מינון בבני אדם לשרות מסחרי.
הטכנולוגיה העיקרית מוכרת כבר זמן רב. תרופה חדשה שמוצעת מסומנת קודם באיזוטופ של פחמן ואז מוזרקת למתנדבים ברמות שבד"כ נמוכות בערך פי 100 מהמינון הרפואי המומלץ.
תגובת הגוף לתרופה, למשל – המרת התרופה המקורית למולקולות אחרות ומשך הזמן שהן נשארות בגוף – נחקרת ע"י מדידת רמת הרדיואקטיביות בדם ובתוצרי הלוואי. מכיוון שמשתמשים רק ברמות של מיקרו-מינון של התרופה, מנת הקרינה כל כך נמוכה, שדרוש ציוד מתוחכם כדי לאתר אותה. התוצאה היא טכניקה שבעיקרון מייצרת מאגר נתונים כלל-גופניים על תרופה חדשה, באופן בטוח, וללא שימוש בבעלי חיים.
עם זאת, כמו עם כל חלופה מוצעת לניסויים בבעלי חיים, שיטת המיקרו-מינון לבני אדם עמדה בפני שאלות בנוגע לאמינות החיזוי שלה. למשל, האם תוצאות המושגות במינונים נמוכים מאוד משקפות את המציאות במינונים רפואיים גבוהים בהרבה?
כדי לענות על כך, קסלרון השתתפה לאחרונה בניסוי בלתי תלוי כדי לבחון את יכולת שיטת המיקרו-מינון לחזות את התנהגותן של 5 תרופות, שניסויים בבעלי חיים כשלו בחיזוי פעילותן. למרות הקושי שבניסוי, התוצאות ממחקרי המיקרו-מינון הראו התאמה של 70% לתוצאות מחקר עם מינון מלא. הטכניקה קיבלה דחיפה נוספת מגופי פיקוח, לרבות ה-FDA (מנהל המזון והתרופות בארה"ב), שאותת על נכונותו לקבל נתונים משיטת המיקרו-מינון בבני אדם.
מספר חברות תרופות התחילו כעת במחקרי מיקרו-מינון משלהן. ספידל (Speedel) – חברה מבוססת מבזל שבשוויץ המתמחה בתרופות למחלות לב, השתמשה במיקרו-מינון כדי לזהות תרכובות מיועדות עם סיכוי טוב, ומתכננת לעבור לניסויים קליניים מאוחר יותר השנה. חברת
Radiant Research of Seattle שעורכת מחקרים קליניים עבור רבות מחברות התרופות הגדולות, זה עתה השלימה את מחקרה הראשון על הטכניקה, ומצפה שלקוחות יתחילו לבקש בדיקות מיקרו-מינון ב-12 החודשים הקרובים.
חברות התרופות הגדולות יעקבו אחר התוצאות של מחקרים כאלה מקרוב. הן מוציאות פי 10 בזמן אמת על מחקר ופיתוח, מאשר בתחילת שנות ה-80, אך עדיין מספר התרופות החדשות שזוכות באישור נשאר ביסודו קבוע.
כישלונה של הרפואה הגנטית, שהתיימרה לגדולות ולנצורות בפיתוח תרופות יעילות (בעקבות פיענוח הגנום האנושי), הניע את ה-FDA להזהיר את חברות התרופות כך שתתמקדנה פחות ברעיונות הקשורים למניות ויותר בפרטים הטכניים הקשים. עם הפוטנציאל להאיץ פיתוח תרופות ולקצץ בסיכון של הפתעות לא נעימות במהלך מחקרים קליניים, שיטת המיקרו-מינון עשויה להיות בדיוק שיקוי הפלא, שלו זקוק עולם התרופות.
את השפעתה על השימוש בבעלי חיים בניסויים עוד נראה. השפעות רעילות לרוב מגלות את עצמן רק ברמות מינון גבוהות יחסית, וייתכן שעדיין יידרשו ניסויים בבעלי חיים כדי לגלות אותן – לפחות כרגע. אע"פ כן, הסימנים מראים ששיטת המיקרו-מינון עשויה להביא לצמצום השימוש בבעלי חיים, ששום כמות של תעלולים של פעילים לא תוכל לעולם להשיג.
1. הערת המגיה יריב גלבוע: הפיתוח של השתלות איברים בבני אדם לא חב דבר לניסויים בבעלי חיים, השתלות כליה בוצעו בכלבים תחילה והצליחו היטב, אך בבני אדם היו כישלונות רבים, . אותו מקרה היה עם השתלות לב: כלבה ילדה לאחר שנה מהשתלת לב שעברה, אך רוב המושתלים האנושיים לא שרדו, למרות ההצלחות בבעלי חיים.. כמו כן הטיפול בפגים אנושיים התקדם מהניסיון במאות אלפי פגים שנולדים מדי שנה בעולם. חבל הכותב המאמר לא ציין בדיוק לאיזה טיפולים בפגים תרמו ניסויים בבעלי חיים.