ממה חוששים באוניברסיטת בר-אילן?
הנהלת האוניברסיטה מסרבת לקיים דיון ציבורי בנושא ניסויים בבעלי-חיים בחקר המוח
רגע לפני שמוכנסים הקופים למרכז החדש לחקר במוח, מסרבת הנהלת האוניברסיטה לבקשה הרשמית של האגודה לקיים דיון ציבורי בסוגיית הניסויים בבעלי-חיים בחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן. מעניין למה.
שנתיים וחצי חלפו מאז תחילת המאבק שלנו נגד ניסויים בבעלי-חיים בחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן. המאבק שלנו החל עם בנייתו של המרכז החדש לחקר המוח, מרכז גונדה, בבר-אילן. אוניברסיטת בר-אילן ידועה במחקרים האכזריים שמתבצעים בה בבעלי-חיים בתחום הפסיכולוגיה. כעת הרחיבה האוניברסיטה את מעבדות המחקר בבע"ח לתחומים נוספים בחקר המוח, ובימים אלה יוכנסו לשם גם קופים שנרכשו מחוות מזור. בעתיד הקרוב צפויים גם ניסויים בחתולים ובארנבות.
פרופ' משה אבלס, בעל רקורד של 28 שנות ניסויים פולשניים ואכזריים במוחות חתולים וקופים, עומד בראש מרכז גונדה. פרופ' משה ("אין לחיות רגשות") אבלס מביא עימו לבר-אילן מורשת ארכאית ואכזרית של ניסויים במחקר בסיסי ("ניסוי וטעיה") ביונקים מפותחים. לכל הניסויים האלה אין השלכות רפואיות.
למרות שהכנסת חייבה את אוניברסיטת בר-אילן, עוד באוקטובר 2002, להקים ועדה אתית מיוחדת לנושא, עד היום לא קמה ועדה כזו. כל בקשות ההידברות של הארגונים למען בעלי-חיים עם ההנהלה נדחו. שבע הפגנות קויימו מול שערי האוניברסיטה, מעל 3000 סטודנטים מבר-אילן חתמו על עצומה הקוראת לאוניברסיטה להפסיק עם ניסויים בבעלי-חיים בחקר המוח, והנהלת האוניברסיטה שותקת.
באמצע חודש נובמבר האחרון, פנתה האגודה בבקשה לקיים דיון ציבורי בחסות האוניברסיטה. כך נכתב בפניית האגודה:
פרופ' ישורון הנכבד,
האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים מחויבת לדיאלוג תרבותי ושוחר-שלום עם חוקרים ואנשי מדע בנושא הניסויים בבעלי-חיים.
התחלת תפעולו של המרכז החדש לחקר המוח, האמור לכלול ניסויים פולשניים בקופים - לראשונה בתולדות אוניברסיטת בר-אילן - מהווה הזדמנות נאותה לקיום דיון ציבורי פורה ומקדם בנושא מחקרי זה.
מאחר שהניסויים בקופים מתוכננים להתחיל בקרוב מאוד, אנחנו פונים אליך בבקשה לקיים מפגש ציבורי משותף בחסותה של אוניברסיטת בר אילן, לצורך ניהול דיון בין חוקרים מטעם האוניברסיטה וחוקרים מטעם הארגונים למען בעלי-חיים בנושא "חקר המח בקופים כמודלים למחלות בבני-אדם".
מטרת המפגש תהיה להציג את שתי נקודות המבט של הויכוח המדעי והציבורי לקהל אשר יהיה מורכב מסטודנטים, מהציבור, מנבחרי הציבור ומהתקשורת.
אשמח לקבל את תשובתך החיובית בהקדם האפשרי.
לאחר לחצים רבים לקבל תגובה, הגיעה תשובת האוניברסיטה, באמצע ינואר 2005, ובה סירוב מוחלט לקיים דיון ציבורי בנושא.
חמש קומות של מעבדות מחקר בבע"ח בחקר המוח הושלמו במרכז גונדה. 32 כלובי קופים נבנו והוכנסו למרכז גונדה. בימים הקרובים יוכנסו לבר-אילן גורי הקופים הראשונים. הם יגיעו מחוות מזור לאחר ששם הופרדו בכוח מאימותיהם שנחטפו מהטבע.
עם הכנסתם למעבדות בבר-אילן הם ייכלאו בכלובים בודדים, בגודל 80X80ס"מ ויעברו במשך כמה חודשים סדרת אימונים הכרוכה בהצמאה כדי שיצייתו לחוקרים. כל בוקר יינתן להם מזון יבש ומלוח וכשישוועו למים יאלצו אותם לבצע פעולות מסויימות מול לוח מחשב, בעודם כלואים בסד מיוחד המפריד בין רגליהם לידיהם ובין ידיהם לראשם. אם יצייתו, יקבלו זרזיף מים, אם לא יצייתו - יוחזרו לכלובים כשהם צמאים.
לאחר חודשי האימון, הם יוכנסו לחדר ניתוח ושם ינסרו בגולגלותיהם שניים או שלושה חורים בקוטר 3 ס"מ כ"א. לחורים האלה יוצמדו מתקנים שיחוזקו בברגים. אחד או שניים מהמתקנים ישמשו להחדרת אלקטרודות למוחם, ובחור נוסף יותקן בורג שבעזרתו יקובע ראשם לסד ריסון כדי שלא יוכלו להזיז אותו בזמן הניסויים בהם.
הניסויים עצמם יתחילו כאשר הפצעים בראשי הקופים יגלידו (כשבועיים לאחר הניתוח). במשך חודשים רבים, כל יום, ירותקו הקופים לסד ריסון מול מחשב, יבצעו משימות של הזזת סמן מנקודה אחת לשניה, בזמן שהם מוצמאים ומייחלים לכמה טיפות מים. אלקטרודות שיוכנסו למוחם יטוו גרפים צבעוניים של ירי חשמלי.
הניסויים יכולים להמשך חודשים רבים, עד שנים, כאשר בכל התקופה הזו הקופים כלואים בכלובים הקטנים, בחדר סגור וממוגן, בשיממון פיזי ונפשי. בסוף הניסויים יהרגו את הקופים ומוחותיהם יונחו על צלחות סטריליות.
מה שייצא מהניסויים זה מאמרים בני 22 עמודים עם גרפים ממוחשבים שיתארו, במקרה הטוב, איך פועל מוחם של קופים שבויים, מדוכאים, מפוחדים, צמאים וסובלים.
מאחר שקיימות כיום שיטות מתקדמות ללמוד על פעילות המוח האנושי, שיטות שאינן גורמות סבל וכאב והן מניבות תוצאות יותר ישומיות, המתודה האכזרית הזו של פרוצדורות פולשניות בקופים חייבת להיפסק.
לפני כשנתיים חשפה האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים צילומים שנעשו במצלמה נסתרת במעבדה לחקר המוח בקופים באוניברסיטה העברית. בצילומים מתועד ניסוי שנעשה בארבעה קופים: מאליש, פרד, סיימון וג'ייד. הניסוי נמשך מעל שלוש שנים שבמהלכן עברו הקופים סבל פיזי ונפשי עצום ותוצאתו היתה: קופים זוכרים שלוש תמונות ברצף.
הניסויים הצפויים להיערך באוניברסיטת בר-אילן דומים מאוד לניסוי הזה, והם כמו עשרות הניסויים שביצע פרופ' אבלס במוחותיהם של חתולים וקופים בעשרות שנות עבודתו באוניברסיטה העברית. לאף אחד מהמחקרים שביצע פרופ' אבלס אין השלכות רפואיות.
אנא פנו להנהלת אוניברסיטת בר אילן והביעו את מחאתכם נגד ניסויים אלה:
פרופ' משה קווה
נשיא אוניברסיטת בר-אילן
לשכת הנשיא
אוניברסיטת בר-אילן
רמת-גן 52900
פקס. 03-5353523
kaveh@mail.biu.ac.il
פרופ' יוסף ישורון
רקטור אוניברסיטת בר-אילן
לשכת הרקטור
אוניברסיטת בר-אילן
רמת גן 52900
פקס. 03-5352423
yeshurun@mail.biu.ac.il
תקצירי ארבעה ניסויים בחקר המוח בקופים שנעשו בישראל בשנים האחרונות